מבזקים
דף הבית > התוכניות שלנו > קול העם > איך לא חשבו על החוק לקיצור תורים קודם?

איך לא חשבו על החוק לקיצור תורים קודם?

בשבוע שעבר אושר חוק המחייב קיצור תורים עבור אזרחים ותיקים. ברגע הראשון ששמעתי על החוק, נדהמתי. איך לא חשבו על זה קודם?

איך ייתכן שבני גיל הזהב יאלצו לעמוד בתור כאחד האדם? הרי אין ילד שלא יודע את הפסוק 'בפני שיבה תקום'. זה רק הגיוני להחיל את אותו העיקרון על תורים בסופר או בקופת החולים, לא?
לא.

כי כשאני עומד בסופר עם מוצר אחד ביד, אני יודע שאם מי שלפני ישים לב שיש לי הרבה פחות דברים ממנו להעביר בקופה, הוא ייתן לי לעקוף. בדיוק כמו שאני אתן למישהו אחר במצב דומה לעקוף אותי. זו נקראת ערבות הדדית. הדדית.

לא צריך מחוקק שיבוא ויאמר לנו איך לנהל את התור ומי צריך לקבל קיצור ומי לא, אנחנו מבינים לבד.

בשנה שעברה הלכתי לאחד מאירועי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה. הייתה מסה של אנשים והלחץ סביב הקופות היה אדיר. כולנו חששנו שלא נספיק להיכנס לפני שתישמע הצפירה והתחלנו להידחף קדימה, לעבר הקופות.

לפתע, אמר אדם אחד בקול רם שהוא אביו של אחד הנרצחים בפיגועים של אותה שנה. מיד, כמו בקריעת ים סוף, פינינו לו את הדרך ונתנו לו לעקוף אותנו. לא היינו צריכים חוק, רק קצת חמלה אנושית.

קצת ערבות הדדית.