טקס פרסי אקו"ם עבר ללא שריקות בוז לשרת התרבות מירי רגב, אך בסיום נאומה, היא עזבה את המקום – במחאה על ביצוע שירו של מוחמד דרוויש. "לצערי לא מעט יוצרים, דורשים מימון ציבורי, לדברים שהציבור איננו מעוניין בהם ואף נפגע מהם", אמרה וטענה כי מארגני הטקס החליטו בכוונה להציב על הבמה את מחמוד דרוויש. "דווקא אותו. המיתממים מוזמנים להמשיך להיתמם, לי ולציבור גדול מאוד, ברור שזו אינה החלטה אומנותית, זו החלטה פוליטית", קבעה רגב.

נאום מירי רגב בטקס פרסי אקו"ם. מתוך עמוד הפייסבוק של מירי רגב

"רוצים שירה ערבית? בבקשה, אני זו שהגדלתי את התקציב של היוצרים הערביים, כפי שלא היה מעולם. יש למוסיקה הערבית מה להציע לתרבות הישראלית והיא אכן מציעה: מגמות ושילובים מעניינים, מנסרין קדרי, לינא מח'ול ועד זמרים יהודים, החולקים כבוד למדינות המוצא של בית אבא", אמרה רגב, והדגיש, "אבל דרוויש זו סאגה אחרת! ומותר לומר ואני אומרת כאן: שירה ערבית אהלן וסהלן, דרוויש – לא".

רגב הסבירה כי מדובר ב"משורר פלסטיני – שקיווה בשירים ובכתבים שלו למותה של המדינה היהודית, רצה לאכול את בשרו של "הכובש" ואף יצא ממחברת שיריו והפך את המילה למעשה כשהצטרף לאש"ף – זה לא. לכן גם הערב אינני מתכוונת להיות קהל לשיריו. חבל שמכל השירה הערבית, החליטה הוועדה לבחור דווקא את הפרובוקציה הזו ולא לכבד את רגשות הציבור, לא לכבד את אקו"ם".

"ככל שיצירה תרבותית מתעלמת מטעמו של הציבור, כך היא נדרשת יותר"

קודם לכן אמרה שרת התרבות השמיעה ביקורת על האמנים ש"דורשים מימון ציבורי לדברים שהציבור איננו מעוניין בהם". "אם היה פלייליסט, שמחשב את שלל ההאזנות בכל רגע נתון, הוא היה השיקוף הכי מדויק לאופיה וזהותה של החברה. מה שקורה במוסיקה הישראלית בשנים האחרונות, הוא קריאת כיוון אופטימית מאוד לתהליכים שעוברים עלינו. שימו לב מה קורה סביבנו: הפוליטיקה והתקשורת מתכתשים בין ימין ושמאל, עדות וקבוצות, מסורת וחדשנות, פריפריה ומרכז, המוסיקה כאילו מדלגת מעל לכל המתחים האלו".

שרת התרבות מירי רגב. צילום: ערוץ 20
"ככל שיצירה תרבותית מתעלמת מטעמו של הציבור, כך היא נדרשת להישען על מימון ציבורי".שרת התרבות מירי רגב. צילום: ערוץ 20

"אני שואלת את עצמי לא פעם, מה יש בה, במוסיקה הפופולרית שהיא עוקפת את כל המכשולים והחסמים? מדוע דווקא היא, מהווה תמונת ראי ישראלית, נאמנה כל כך? התשובה טמונה בעיקרון אחד פשוט – בניגוד לכל ענפי התרבות, במוסיקה הפופולרית הלקטור הוא הציבור הרחב. בלי אח גדול, בלי לקטורים ו-וועדות עורכים. רק האוזניים של הציבור".

"ההצלחה הזו של המוסיקה הפופולארית, מאפשרת לה להתקיים ולהצליח, ללא הפלייליסט וללא מימון ציבורי. חברים, שימו לב לפרדוקס הזה, זה חשוב – ככל שיצירה תרבותית מתעלמת מטעמו של הציבור, כך היא נדרשת יותר להישען על מימון ציבורי. כיוון שאין לה ביקוש, אין לה קהל צרכנים. ודווקא התרבות הפופולרית, מצליחה להיות גם כלכלית גם מגוונת וגם מוסרית".

בסוף דבריה, הכריזה רגב כי בכוונתה להשיק מיזמים גדולים שיעניקו במה לאמנים ותיקים. "חברותיי וחבריי, העיקר בעיני בערב הזה, זה השילוב על במה אחת של אומנים וותיקים וצעירים, של ז'אנרים שונים, של יצירה ישראלית עשירה ומגוונת – לכן קבעתי מדיניות לפיה באירועי המשרד ישולבו אומנים ותיקים לצידם של צעירים, הקמתי במשרד מדור לריקודי עם וזמר עברי, תמכתי בפרס לאומנים ותיקים ע"ש אריק אינשטיין ובשנה הקרובה אני עומדת להשיק שני מיזמים גדולים, שיתנו במה לאומנים ותיקים".