בעקבות המצב שנוצר בו יש חוסר הסכמה בין הרשות השופטת ונבחרי הציבור על גבולות הסמכות אחד של השני, מה שמביא לערעור יציבות השלטון, עלה פורום קהלת בקמפיין במסגרתו פורסם סרטון שמסביר על הכוח חסר התקדים בעולם שהצטבר בידי שופטי בג"צ: בהרחבת זכות עמידה, במתן כוח של חוקה לחוק יסוד שתקבל ברוב של 32 מול 21 ח"כים בלבד.  כל אלה מצטרפים לזכות הוטו בהליך מינוי השופטים, אשר מאפשר שליטה על בחירת השופטים החדשים. בשנה האחרונה בית המשפט הגביר את קצב ההתערבות בחקיקה, ואת התחומים והפרטים שהוא מרשה לעצמו להתערב בהם.

בסרטון נוסף שהוציא הפורום מוצגים אנשים אשר בחרו במפלגות שונות בכדי לקדם את תפיסת עולמם, אך בפועל בג"צ מנע מנבחרי הציבור לממש את המדיניות אותה הם רצו.

כיום, לבית המשפט יש את זכות המילה האחרונה תמיד, והוא יכול להתגבר על חקיקה של הכנסת. הדיון כעת על פסקת ההתגברות – שבא בעקבות סוגיית המסתננים – הוא ניסיון לתקן, ולהחזיר לכנסת את יכולת ההכרעה, כאשר היא חלוקה על האיזונים וההכרעות החוקתיות של בית המשפט.

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, אומר כי "ישראל צריכה בית משפט חזק, אך לא כל יכול. בישראל בית משפט הוא זה שבפועל הכריז על חוקה, וממשיך לכתוב בה עוד ועוד פרקים חדשים. שיטת מינוי השופטים המחייבת הסכמת השופטים לכל מינוי לעליון, חריגה מאוד ביחס למקובל בעולם. בית משפט רואה בכל נושא ובכל עתירה עילה להתערבותו, וזנח לחלוטין את דוקטרינות השפיטות וזכות העמידה. הצטברות עוצמה זו היא חסרת תקדים בעולם, ומנוגדת להיגיון הדמוקרטי של הפרדת רשויות שלפיו אף שחקן לא יכול להחזיק בכוח בלתי מוגבל, קל וחומר מי שאיננו עומד לבחירת הציבור".

עו"ד אהרון גרבר, מהמחלקה המשפטית בפורום קהלת, אומר כי "המודל הקנדי, פסקת התגברות- מעניקה לכנסת את הסמכות להתגבר על פסיקה של בג"ץ. מודל ההתגברות כבר קיים בישראל. ממשלת רבין בתמיכת אהרן ברק היא שחוקקה את פסקת התגברות בחוק יסוד חופש העיסוק. מכיון שחוק יסוד חופש העיסוק משורין- ניתן לשנותו רק ברוב של 61 חברי כנסת, הוחלט שפסקת ההתגברות בו תדרוש רוב של 61, בניגוד לקנדה שם מספיק רוב רגיל. לעומת זאת, חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נחקק ברוב של 32 -21, כך שאין שום סיבה שהתגברות עליו תהיה ברוב מיוחד".

עוד מוסיף גרבר: "פסקת ההתגברות איננה כלי שיופעל בקלות, כפי שפסקת ההתגברות הקיימת איננה מופעלת בקלות. היא כן אמורה לשנות את מאזן הכוחות, ולהביא לריסון פנימי של בג"ץ. כעת מבינים ציבורים הולכים וגדלים בישראל, שעקיפה של בית הנבחרים שאמור להיות הגורם המכריע בחילוקי דעות ערכיות באמצעות פשרות, והפקדת יכולת ההכרעה בידי גוף משפטי בלתי נבחר שמכריע נגד רצון הבוחר, פוגע בדמוקרטיה ופוגע באמון הציבור".