בהרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ נדחו אמש (ראשון) פה אחד העתירות נגד החוק המאפשר להדיח חבר כנסת מכהן ('חוק ההדחה'). בית המשפט לא קיבל את טענת העותרים, ארגוני שמאל רדיקלים, לפיה יש בתיקון החוק המדובר שינוי של שיטת הבחירות הנהוגה בישראל, וקבע גם כי הוא אינו משפיע על שיוויון הסיכויים של הרשימות המתחרות בבחירות. עוד צוין בהחלטת השופטים כי העובדה שהחוק מאפשר ערעור לבית המשפט העליון על הדחת ח"כ בידי המליאה הופכת אותו למאוזן.

בית המשפט העליון. צילום: הלל מאיר, TPS

 

יו״ר הכנסת, ח״כ יולי אדלשטיין, בירך על החלטת בג"ץ ואמר: ״אני שמח שגם שופטי בג״ץ הבינו – בכנסת ישראל אין מקום לחברי כנסת המסיתים לגזענות ותומכים במאבק מזוין נגד ישראל. אבל יותר מזה אני שמח שהשופטים השכילו לא להתערב בחקיקה של הכנסת. צעד חשוב לאיזון בין הרשויות". נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה בדיון כי "גם אם החוק פוגע פגיעה ממשית בזכויות יסוד, אין לומר כי הוא שולל את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה".

נשיאת אסתר חיות. צילום: פלאש 90

 

בחודש יולי 2016 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את נוסח החוק שגיבש השר זאב אלקין. לפי החוק, המליאה יכולה להדיח חבר כנסת בגין הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין נגד המדינה. הליך ההדחה מחייב בתחילה את חתימותיהם של 70 חברי כנסת, ולאחר מכן הצבעה בוועדת הכנסת – שם נדרש רוב של שלושה רבעים מחברי הוועדה. האישור הסופי מתקבל בהצבעה במליאת הכנסת, שם נדרש רוב מיוחד של 90 ח"כים התומכים בהדחה.

בחודש שעבר פתחו מספר חברי כנסת בהליך של הדחת חברת הכנסת חנין זועבי (הרשימה המשותפת) מהכנסת. זאת, לאחר שקראה למיליוני ערבים לצעוד לעבר ירושלים, כשברקע הפרות הסדר האלימות ברצועת עזה. עד היום נפתח הליך הדחה רק נגד חבר הכנסת לשעבר באסל גטאס, איש בל"ד והרשימה המשותפת, לאחר שהבריח טלפונים סלולריים למחבלים הכלואים בישראל. במקרה של גטאס גויסו 70 החתימות הנדרשות לתחילת ההליך, אך הוא נקטע באמצע לאחר שגטאס התפטר בעצמו מהכנסת בעקבות הגשת כתב האישום נגדו.

לינור בר-אל

לינור בר-אל