שנים של אכזבות. צילום: אתר מכבי חיפה

 

לכבוד חג הפסח הממשמש ובא, לקחנו את סימני החג וליל הסדר והשלכנו אותם על הספורט הישראלי והעולמי, וזה מה שיצא.

מרור – המרור מבטא את הקושי, את השנים הרבות בהם סבלנו במצרים לפני שהגענו אל הגאולה.

ישנן שתי קבוצות אשר מאכילות את האוהדים שלהן מרור בשנים האחרונות. בארץ – מכבי חיפה. אין ספור מאמנים זרים, מנהלים טכניים, שחקנים זרים במיליוני דולרים, ליגיונרים שחזרו, ציפיות וציפיות ובסוף – הכל שוב מתנפץ. האוהדים מאוכזבים, הבוס יעקב שחר מתפוצץ מכעס, ורק העם ההולנדי מרוויח ממשרות חינם בארץ הקודש.

ארסן ונגר. צילום: פליקר

 

בעולם זוהי ארסנל. אם במכבי חיפה שוברים את הראש מה הבעיה בשנים האחרונות, בארסנל נדמה שיודעים מה הבעיה. כולם מצביעים על כך שארסן ונגר כבר לא מה שהיה, לא מביא תוצאות, לא מספק כדורגל מרהיב, לא מקדם צעירים וחייב ללכת, אבל הוא בשלו. כיום כבר מדברים בקול על עזיבתו בסוף שנה, מה שנותן תקווה לארסנל ששנות המרור בדרך להיגמר.

כמעט נכנסו – נבחרת ארגנטינה ומכבי תל אביב כדורסל, שגם הן מספקות מפחי נפש גדולים לאוהדיהן.

מצה – מצה מבטאת את לחם העוני, לחם שרק "מספיק", שהוא לא תופח ומרהיב אלא בסיסי. הפועל באר שבע השנה היא כזו. אחרי שתי אליפויות עם כדורגל מצוין, נדמה שהשנה בבאר שבע מסתפקים ב-0:1 קטן, בכדורגל יעיל ולאו דווקא מלהיב. נכון שהנסיבות (פציעות, פרשיות, שובע טבעי) לרעתה, אך בעוד מאבק האליפות עדיין רותח, באר שבע תצטרך להוציא יותר ממה שנתנה עד עכשיו.

ברק בכר. צילום: הפועל ב"ש

 

אותו דבר ברצלונה בספרד. לא מספקת את הכדורגל של פפ, אפילו לא של לואיס אנריקה עם שלישיית ה-MSN, אך נותנת עונה מופלאה בספרד ללא הפסד.

ארבעת הבנים –

חכם – דיוויד בלאט. בזמן שכולם בארץ חיכו שיחזור למכבי, בזמן שבעולם אמרו לו להיות עוזר מאמן בנ.ב.א, דייויד בלאט בחר להמשיך בטורקיה, להוביל קבוצה קטנה לגמר היורוקאפ ונותן עונה מצוינת באחת מהליגות הקשות באירופה. מכאן הדרך למשרת מאמן ראשי בנ.ב.א תהיה קצרה בהרבה.

בני בן זקן. צילום: עירוני ק"ש

 

רשע – לא בבית ספרנו.

תם – נדמה שמי שעונה על ההגדרה הזו בצורה הטובה ביותר זה בני בן זקן. כולם יודעים שאלי טביב נותן את ההוראות, קובע את ההרכבים ונראה שבית"ר רצה לאליפות כמעט בלי מאמן על הקווים. מצד שני, אולי דווקא השקט והתמימות שמקרין בני בן זקן שנותן לחניכים שלו לדבר על המגרש,  עושים את ההבדל.

הגדול מכולם. פדרר. צילום: Roger Federer official website

 

שאינו יודע לשאול – מבטא את הפוטנציאל שקיים ועוד לא ממומש. קיליאן אמבפה הוא כדורגלן אדיר שאמור להוביל את צרפת במונדיאל. בינתיים הכישרון והיכולת שם, אך הווינריות עוד צריכה ליטוש. הוא כבר נכשל פעם אחת העונה מול ריאל מדריד ולא הצליח להוביל את פריז לשלבים הגבוהים של ליגת האלופות, וכעת נצטרך לחכות האם הוא יכול לעשות את הבלתי יאמן (בגיל 19) עם צרפת.

ארבע כוסות של יין – תכונתו של עם ישראל היא כמו היין, רק משתבח עם השנים. את התכונה הזו ניתן לומר גם על רוג'ר פדרר. בגיל 37, האיש כבש את עולם הטניס בחזרה, העיף את כולם הצידה ושולט באולימפוס הטניס לבדו. שרק ימשיך להשתבח.

שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח!