שורה של פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי בית המשפט העליון הפרו את הסטטוס קוו שהתקיים לאורך השנים בין הרשויות. בשנה האחרונה הציבור הישראלי ומומחי משפט חוקתי נדהמו לגלות שלראשונה בית המשפט החל לפסול חקיקה על עניינים פרוצדורליים, בעוד שבעבר הוא התערב בעילות מהותיות בלבד. כמו כן, לראשונה בית המשפט העליון איים לפסול פסל סעיף בחוק יסוד.

בג"ץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בג"ץ. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 

אם לא די בכך, בית המשפט רמז כי ניתן להתעלם מסעיף שמירת הדינים המופיע בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. מדובר בסעיף המשריין את דברי החקיקה שעיצבו את דמותה הציונית של ישראל כגון חוק השבות.

בהתאם להבטחתם מלפני מספר חודשים, הפיצו השרים בנט ושקד את התכנית להסדרת היחסים בין הרשויות.

על פי תזכיר החוק, בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד אלא רק לפרשם. עם זאת, נוכח מעמדם הרם של חוקי היסוד, הליך החקיקה יהיה נוקשה יותר: החוקים יוגשו רק על ידי הממשלה, ועדת החוקה של הכנסת או 20 חברי כנסת לפחות. בנוסף, החקיקה תיעשה ברוב של 61 חברי כנסת בכל אחת משלוש הקריאות, והקריאה השלישית תתקיים בישיבת מליאה ייעודית.

בנוסף, על פי תזכיר החוק הכנסת תכיר לראשונה בסמכותו של בג"ץ לפסול את חוקיה, דבר שבג"ץ עשה עד היום רק הודות לפרשנות וללא הסמכה מפורשת. עם זאת, בניגוד למצב היום בו בג"ץ פוסל חוקים בנקל, תזכיר החוק קובע תנאים קשיחים לפסילת חוק.

כך, למשל, חוק יוכל להיפסל רק בבית המשפט העליון ורק במקרה חריג שבו הליך החקיקה סטה מהוראה הקבועה בחוקי היסוד, וזאת בהרכב של 9 שופטים ומעלה, וברוב של 2/3 ומעלה מההרכב. חוק יסוד החקיקה קובע כי לא ניתן יהיה להתערב בתוצריה של הכנסת בשל פגמים פרוצדורליים, ככל שהחוק עבר בשלוש קריאות וברוב הנדרש.

ליברמן, שקד ובנט בכנסת, מאי 2015. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
ליברמן, שקד ובנט בכנסת, מאי 2015. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

 

במקרה שבית המשפט העליון יפסול חוק, הכנסת תוכל לחוקק אותו מחדש (פסקת התגברות) באמצעות רוב של 61 חברי כנסת – ואז החוק יהיה תקף לחמש שנים, תוך מתן אפשרות להארכה חוזרת של החוק.

שר החינוך נפתלי בנט מסר : "היום אנחנו אומרים לבג״צ: לא הכל שפיט. בשנים האחרונות בג״צ פוסל פעולות ממשלתיות וחוקים ביד קלה מדי. על הממשלה למשול ועל השופטים לשפוט. חוק יסוד החקיקה יגדיר בצורה מאוזנת את הגבולות בין הרשויות השונות".

שרת המשפטים איילת שקד: "האקטיביזם השיפוטי פגע קשות בדמוקרטיה הישראלית בשעה שהוא לקח מהעם את זכות הבחירה. חוק יסוד החקיקה יחזיר את הנורמה שהייתה נהוגה במדינת ישראל ויגדיר בצורה ברורה את גבולות הביקורת השיפוטית, את הליך החקיקה וחקיקת חוקי יסוד ואת הדיאלוג בין בית המשפט והכנסת. בתוך הכאוס המשפטי הקיים היום ייעשה סדר וייווצר איזון נכון בין שלוש רשויות השלטון".

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי