שפל של כל הזמנים בשיעור האבטלה בישראל. לפי סקר כוח-אדם שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אחוז האבטלה ירד בחודש יולי ב-0.1% ל-4.7%, שפל כל הזמנים.

נתוני הלמ"ס מצביעים על שיפור נוסף בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה, שעלה לרמה של 64.4%, בהשוואה ל-64.2% בחודש יוני. כמו כן, שיעור התעסוקה בקרב בני 15 ומעלה (שיעור המועסקים בקרב כלל אוכלוסיה) עלה ל-61.3% בחודש יולי, זאת בהשוואה ל-61.1% בחודש יוני.

גיא ארז עם סיכום חדשות הכלכלה וביניהן שיעור האבטלה. מתוך "כלכלי בלילה" 22.8.16

מהנתונים עולה עוד כי מספר המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה הגיע ביולי 2016 ל-3.940 מיליון נפש, מהם 3.756 מיליון מועסקים וכ-184 אלף בלתי מועסקים.

ניתוח הדוח של הלמ"ס מראה כי מספר המועסקים במשרה מלאה (35 שעות בשבוע ויותר) ירד ב-0.7% בהשוואה לחודש יוני, בעוד מספר המועסקים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) עלה ב-2.9% בהשוואה ליוני. שיעור המועסקים שעובדים בהיקף מלא מכלל המועסקים ירד ל-77.6%.

הכלכלן הראשי: אחוז האבטלה – 10.8%

בסקירה שבועית שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר הוא מפריך את המספרים הנמוכים שפרסמה הלמ"ס, אך טוען כי גם כשבוחנים את שיערו האבטלה בהגדרות רחבות יותר מצבה של ישראל טוב מאוד בהשוואה בינ"ל וביחס לנתוני העבר.

לדברי האוצר, יש הטוענים כי ההגדרה הרשמית לאבטלה מגבילה וצרה מדי, ולכן אינה מייצגת את מכלל הבעיות שעשויות להתקיים בשוק העבודה. לכן, במיקוד של הכלכלן הראשי ההגדרות רחבות יותר כוללות את מחפשי העבודה הפעילים, את המתייאשים מחיפוש עבודה, את המעוניינים והזמינים לעבודה שאינם משתתפים בכוח העבודה ואת העובדים במשרה חלקית שלא מרצון.

 

הכלכלן הראשי מסביר כי על פי הלמ"ס "מועסק" מוגדר כמי שעבד בעבודה כלשהי שעה אחת לפחות בשבוע האחרון. קבוצת המועסקים כוללת, בין היתר, משרתים בצבא (חובה או קבע) וכן אנשים שעובדים בדרך כלל, אך שבשבוע בו נערך הסקר הם נעדרו זמנית מעבודתם (למשל, בעת חופשת לידה).

לשכת התעסוקה בירושלים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
לשכת התעסוקה בירושלים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

"מובטל" עפ"י הלמ"ס מוגדר כמי שלא עבד כלל (אפילו לא שעה אחת), וחיפש עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שלפני מועד הסקר (בלתי מועסקים שלא מרצון). באוצר מבקשים להדגיש כי ההגדרות בהן משתמשת הלמ"ס נהוגות בכל מדינות ה- OECD.

שיעור האבטלה הרשמי מחושב בלמ"ס על ידי חלוקת המובטלים בכמות המשתתפים הפעילים בכוח העבודה שהיא כמות המועסקים ועוד כמות המובטלים.

לעומת זאת, הכלכלן הראשי משתמש בחמש הגדרות אחרות להעריך את היקף האבטלה: מחפשי אבטלה מעל 14 שבועות (הגדרה צרה), מחפשי עבודה פעילים (ההגדרה הרשמית), הקבוצה הקודמת בתוספת המיואשים מחיפוש עבודה, הקבוצה הקודמת בתוספת המעוניינים והזמינים לעבודה, הקבוצה הקודמת בתוספת העובדים במשרה חלקית שלא מרצון (שואפים למשרה מלאה/עבודה נוספת).

הכלכלן הראשי מדגים באמצעות ההגדרות השונות כי למרות הכל מצבו של שוק העבודה בישראל הוא טוב. הכללת מחפשי העבודה הפעילים יחד עם המיואשים מחיפוש עבודה למשל, תציג שיעור אבטלה ברמה של 5.9%. אם נוסיף לאלה גם את הזמינים לעבודה, שיעור האבטלה יזנק  ל-8.1%.

על פי ההגדרה הרחבה ביותר הכוללת את מחפשי העבודה, המיואשים מחיפוש העבודה, המעוניינים וזמינים לעבודה וגם את העובדים במשרה חלקית שלא מרצון נגיע לשיעור האבטלה המקסימלי של 10.6%.

לטענת הכלכלן ראשי, גם בהשוואה בינלאומית למדינות ה-OECD האבטלה בישראל נמוכה.

כלכלי בלילה

כלכלי בלילה