שר החינוך נפתלי בנט שב וקורא לחוקק את פסקת ההתגברות על מנת שאפשר יהיה להרחיק מישראל את המסתננים חרף פסיקת בג"ץ.

שר החינוך נפתלי בנט בישיבת הסיעה, מרץ 2018. צילום: הלל מאיר, TPS

 

"רובם המוחץ לא ברחו ממקום סכנה", הסביר השר. "אלא חיפשו פרנסה הרבה יותר טובה מזו שקיימת במדינת מוצאם ומבחינתם הם צודקים. התוצר לנפש גדול כאן לפעמים פי 40 מארץ מוצאם. מה שמרוויחים כאן בחודש, מרוויחים שם בשנה וחצי. השר הדגיש כי אף מדינה אינה מחוייבת לקלוט לתוכה מסתננים בלתי חוקיים, בניגוד לפליטים.

באשר להתנהלות בג"ץ, אמר השר כי בדצמבר 2013 נכנס לתוקף חוק אשר קבע שמסתננים בלתי חוקיים יצטרכו לחיות במתקן שהייה פתוח שמאפשר קיום, אך לא פרנסה. "מיד החלה יציאה מאסיבית של מסתננים בלתי חוקיים", כתב. "זה לא קרה בכוח ולא באזיקים. פשוט לא השתלם להם להישאר. רובם אפילו לא ישבו יום אחד במתקן השהייה. כלומר, החוק הצליח בגדול".

הסיר את התנגדותו? כחלון. צילום: פלאש 90

 

השר הדגיש כי היה מדובר בחוק מוצלח: "כ-4,000 כבר יצאו מרצונם ועוד רבבות עמדו לצאת. בפברואר 2014 לבד יצאו 1504 מסתננים (קצב שנתי של 18,000!). ואז בג"ץ עצר הכל. כן, לאחר 3 חודשי הצלחה גדולה, בג"ץ החל תהליך שהוביל לפסילת החוק (פסילת חוק שנייה, אגב). יציאת המסתננים נעצרה".

על כן מציע השר בנט להחזיר את החוק האפקטיבי מ-2014 ולדאוג שהפעם בג"ץ לא יוכל לפסול אותו, הפעם עם פסקת התגברות. "יש כבר פיסקה כזו בחוק יסוד חופש העיסוק", כתב. "אנחנו צריכים פשוט להעתיק אותה לעניין שלנו. ואת זה בדיוק אנחנו מקדמים. לא צריך מחקר עומק, ולא סדנאות לימוד. פשוט להחזיר את החוק היעיל כל-כך ולשריין אותו מפני פסילת בג"ץ".

לדבריו, "יש לנו חוק כזה. אנחנו מבקשים כבר השבוע להעביר אותו בממשלה (ועדת שרים לחקיקה), ואז נחוקק במהירות בכנסת. בעבר השר כחלון התנגד לפיסקת ההתגברות, אך לאור ההתפתחויות בעניין המסתננים הוא הודיע שיתמוך. אנחנו נדחוף ולא נרפה, כדי שזה יעבור".

אלירן קרסנטי

אלירן קרסנטי