התבוסה של הנבחרת אמש (א') 3-0 לאלבניה אולי מאכזבת, אך אי אפשר לומר שהיא לא הייתה צפויה. אחרי הכל, הנבחרת שומרת על אותה רמה נמוכה באופן עקבי. נכון שניצחנו בחוץ את האלבנים העדיפים באותה תוצאה אבל יש לזכור שזה קרה מול תשעה שחקנים (הרחקה ראשונה כבר בדקה ה-17, השנייה בדקה ה-55).

פער עצום נפער בין הנבחרת לאוהדים ונדמה כי הבחורים בכחול כבר לא באמת מעניינים את הציבור. הבאזז המסורתי סביב משחקי נבחרת ישראל נעלם כלא היה, נתוני הרייטינג בירידה מתמדת וגם המגרשים מתרוקנים. אתמול הטריחו את עצמם 15 אלף אוהדים בלבד (המשטרה דיווחה על 13 אלף). אז איך בכל זאת אפשר להפוך את הסלידה מנבחרת ישראל להזדמנות?

נבחרת ישראל לפני התבוסה אתמול. צילום: ההתאחדות לכדורגל
נבחרת ישראל לפני התבוסה אתמול. צילום: ההתאחדות לכדורגל

יותר זרים – יותר כדורגל

מספר הזרים בליגת העל מוגבל לחמישה בלבד, ובעונה החולפת, ביוזמת הפועל ב"ש ומכבי ת"א, מנהלת הליגה העלתה את מספר הזרים לשישה, אם כי רק לחמישה מותר לשחק בו זמנית בכל רגע נתון. הסיבה למגבלת הזרים? מתן הזדמנויות ליותר שחקנים ישראלים, מה שיעזור לנבחרת ישראל להשתפר. אלברט איינשטיין אמר פעם: "אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות". השיטה לא מוכיחה את עצמה מזה שנים, הנבחרת רק מדרדרת והקבוצות הישראליות נתקלות בתקרת זכוכית.

האלופה הפועל ב"ש עשתה בעונה החולפת קמפיין מזהיר בליגה האירופית כשהגיעה ל-32 האחרונות. פרשנים רבים טענו כי הנבחרת צריכה להתבסס על השלד הבאר-שבעי כדי להגיע להישגים דומים. לכאורה טענה מובנת. הבעיה היא שהאלופה שיחקה עם שישה שחקנים זרים בהרכב במשחקים שלה באירופה, כחצי הרכב, וזה מה שעשה את ההבדל הגדול. אין לישראל בלמים כמו מיגל ויטור הפורטוגלי, לא גדלים כאן קשרים כמו וואקמה ואוגו הניגרים וגם לא בטוח שיש לה מגנים טובים יותר מקורהוט ההונגרי.

אין לנבחרת שחקנים כאלה. ג'ון אוגו וטוני וואקמה. צילום: עמוד הפייסבוק של הפועל ב"ש
אין לנבחרת שחקנים כאלה. ג'ון אוגו וטוני וואקמה. צילום: עמוד הפייסבוק של הפועל ב"ש

הפועל ב"ש הוכיחה, כמו כל הקבוצות הישראליות שעשו קמפיינים מפוארים בזירה האירופית, שהשחקנים הזרים הם אלה שהופכים את הקבוצה מבינונית לטובה. אם אנחנו מחליטים להקריב את רמת הכדורגל בליגת העל ואת הצלחת הקבוצות הישראליות באירופה, לפחות שזה יהיה עבור נבחרת איכותית. בגלל שזה לא קורה אנחנו מפסידים מכל הכיוונים.

מקצוענות זה שם המשחק

המבקרים יציגו את מכבי ת"א בעידן ג'ורדי קרויף כדוגמא,  ויטענו כי הזרים שהביא ההולנדי לקריית שלום לא סיפקו את הסחורה מקצועית. לפני העלייה של מכבי ת"א לשלב הבתים של ליגת האלופות בעונה שעברה, ג'ורדי סיפר כי הזרים שהביא לאו דווקא באו לשפר את הקבוצה מקצועית, אלא מקצוענית. חואן פאבלו לא היה שוער גדול בלשון המעטה, אבל הוא היה מקצוען. כשהשוערים הצעירים של המועדון היו רואים את השוער הוותיק חוזר מפגרה ללא גרם של שומן בגוף זה העביר אותם שיעור. כשהחלוצים הצעירים של מכבי ישבו על הספסל לצד חלוץ גדול כמו ראדה פריצה, שמעולם לא עשה פרצוף על אי הכללתו בהרכב – הם למדו את מקומם.

שחקן לא נמדד רק ביכולת המקצועית. חואן פאבלו. צילום:מ עמוד הפייסבוק של מכבי ת"א
שחקן לא נמדד רק ביכולת המקצועית. חואן פאבלו. צילום:מ עמוד הפייסבוק של מכבי ת"א

 

שחקנים זרים איכותיים יעלו את רמת המקצוענות ואת רמת האימון של השחקנים הישראלים, הנכונים שבהם יביאו גם לשיפור איכות הקבוצה ובנוסף, יחזירו את משכורות השחקנים לפרופורציה הנכונה להם. האיסור להביא יותר זרים מעלה את הערך של כל שחקן ישראלי בינוני וגורם לו להרוויח כאילו היה כוכב.

אולי דווקא חשיבה מחוץ לקופסא, שלא תקדם את השחקן הישראלי באופן מלאכותי, תוכל להביא לנו יותר רגעים של אושר מכיוון קבוצותינו באירופה. ומי יודע, אולי נזכה לקצת נחת גם מנבחרת ישראל שבסופו של דבר, כולנו אוהבים.

ניר מועלם

ניר מועלם

עורך חדשות, ערוץ 20.
ניר מועלם