מתוך 'היום הזה', א'-ה' ב-23:00

זה היה סוף שבוע טראגי וקשה לעיכול שבו נטבחה משפחה יהודית במהלך ארוחת השבת. אלפים ליוו הערב למנוחות את יוסף סלומון זכרו לברכה ושני ילדיו, אלעד וחיה זכרם לברכה בדרכם האחרונה. ובזמן שעם ישראל מנסה לאחות את הלב המדמם, קמו להם שני כתבי הארץ והחליטו שזהו הרגע לחזק את הרוצח המתועב שיצא לרצוח אותם. כך כותב היום גדעון לוי בעיתון:

"כל ישראלי הגון חייב לקרוא את צוואתו של עומַר אל־עֶבֶד. הבגידה האמיתית היא לא לקרוא את צוואתו. הבגידה האמיתית היא לחשוב שעם מגנומטרים וחיסולים, עוד הרס בתים ומעצרים, נישוּל ועינויים אפשר יהיה למנוע את הפיגועים הרבים שעוד יבואו".

זה הזמן להזכיר ללוי שנרצחו כאן למעלה מ-50 ישראלים בגל הפיגועים האחרון, הרבה לפני שהציבו מגנומטרים על הר הבית. זה גם הזמן להזכיר ללוי שמשפחת פוגל, הַרַן והנקין נרצחו גם בלי שתהיה מתיחוּת בהר הבית. זה הזמן גם להזכיר לו שיהודים נרצחו על אדמת ארץ ישראל עוד לפני 67' וגם לפני קום המדינה.

אל גדעון לוי מצטרפת עמירה הס שכותבת בטוּרה:

"כה מגעיל ודוחה מַראַם של שוטרי מג"ב ושוטרים אחרים… הגיבורים האמיתיים הם כמובן הפלסטינים: זוהי גבורה לחיות תמיד בצל אותם רובים מכוונים, מדים אפורים וחגורות של תחמושת לסוגיה… האכזריות שלנו, רגע רגע, יום יום, חודש חודש, שנה שנה – לא מזיזה לנו".

אלו הגיבורים שלך, עמירה הס? מחבל פחדן ושפל שיוצא לרצוח משפחה בערב שישי? משפחות שמהללות שהידים ועורכות טקסי לוויה חגיגיים למחבלים המתים שלהם? המון צוהל שמחלק סוכריות ברחובות בכל פעם שנרצח יהודי? או אולי רשות פלסטינית שמעודדת הסתה נגד יהודים בכל כלי התקשורת ומממנת משפחות מחבלים בלמעלה ממיליארד שקל בשנה? אלו הגיבורים שלך?

ועוד מסר לשוטרי משטרת ישראל ולוחמי ולוחמות מג"ב: תאטמו את האוזניים כשאתם שומעים מסרים הזויים כמו אלה של גברת הס שמחליטים להזדהות באופן מוחלט עם האויב. אנחנו גאים בשוטרים ובחיילים שלנו שעומדים איתנים, יום יום, שעה שעה, מול איומי טרור כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות את חיינו בבטחה. אנחנו מעריצים אתכם וגאים שאלו השוטרים והחיילים שלנו.