הסתכלו על הכותרת הראשית של עיתון הדה מרקר מאתמול. פשששש, "דיווח", "חשף", "חשבונות בנק" "מוחזקים" בחו"ל.

נשמע אפל, אה? שלא לדבר על האסוציאציה לחשבון הדולרים הסודי של רבין, אותו חשבון לא מדווח שהופקדו בו כספים שהתקבלו בניגוד לחוק, ושכזכור אילץ אותו להתפטר מראשות הממשלה.

יש מצב שתפסנו סוף סוף את זוג המושחתים?

רגע, מה בכלל הסיפור פה? נכון. לנתניהו יש השקעות בארצות הברית מתקופתו כאדם פרטי. הן מוחזקות בנאמנות עיוורת. הן מותרות, הן גלויות, הן חוקיות, והן גם מדווחות. כמו עשרות אם לא מאות אלפי ישראלים אחרים.

הסיפור הביזיוני הזה הוא כלום ושום דבר, אבל מכיוון אחר, הוא דווקא הרבה מאד.

הוא המחשה לשיטה.

הטחת בוץ כל הזמן, בכל נושא. קח דבר שאינו ראוי לפרסום לפי שום קנה מידה, מסגר אותו במילים מרתיעות כמו "דיווח" ש"חשף" "חשבונות בנקים בחו"ל", והנה, לכלכת עוד קצת את נתניהו.

אז עורכי דה מרקר, מצטער, אבל רואים לכם. לא את נתניהו לכלכתם בתת רמה הזו שמרחתם בשער.

את עצמכם לכלכתם. את העיתון שלכם, שהפכתם לעלון תעמולה נחות. כותרת ראשית עשיתם מזה. בדיחה. עצובה אומנם, אבל בדיחה.

הפטריוטים

הפטריוטים