"לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן, פֶּן יִבְלַע עָנָן אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי, שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע. אֵין לִי קִיּוּם בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי" (זלדה)

חג השבועות שיחול עם צאת השבת הוא אחד משלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) בהם היו עולים בני ישראל לירושלים אל בית המקדש. החג חל שבעה שבועות לאחר חג הפסח, ב-ו' בסיון, ובו מציינים את מתן התורה לעם ישראל במעמד הר סיני לפני מ-3,330 שנה. את החג מציינים בתפילות, לימוד תורה, קידוש, סעודה ולא עושים מלאכה. אל החג אנחנו מגיעים עם תום 49 ימי ספירת העומר, שהחלה בחג הפסח.

חג מתן תורה. צילום: פלאש 90
חג מתן תורה. צילום: פלאש 90

מעמד מתן תורה

בני ישראל חנו במדבר ב-ג' בסיוון, עת אמר הקב"ה למשה להציע לבני ישראל את התורה: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל: אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי. ועתה, אם שמוע תשמעו בקולי, ושמרתם את בריתי, והייתם לי עם סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות, י"ט, ג-ו).

העם ענה בקול אחד: "נעשה ונשמע". ה' ציווה כי העם יתקדש במשך שלושה ימים, יכבס את בגדיו ולא יתקרב להר סיני. ביום השלישי הופיעו ברקים, רעמים, עננים מעל ההרים וקולות שופר שהבהילו את העם. העם התקבץ לפי הוראת משה סביב להר סיני,קול השופר גבר ולפתע שררה דממה מוחלטת. ה' קרא בקולו את עשרת הדיברות והעם נמלא פחד וביקש ממשה להיות המתווך שיקריא את הדיברות.

משה עלה להר למשך 40 יום ו-40 לילה, בהם למד את התורה כולה כדי למסור אותה לעם. לאחר מכן ירד משה אל העם עם שתי לוחות אבן בהן נכתבו עשרת הדיברות ע"י הקב"ה. מאז ועד היום, 3,330 שנים אחרי, אנו חוגגים את קבלת התורה שמלווה אותנו לאורך הדורות.

מנהגי החג

לימוד תורה – בליל החג מתכוננים יהודים לקבל על עצמם מחדש את התורה. המנהג העתיק בו לומדים תורה כל הלילה מכונה "תיקון ליל שבועות" ומטרתו לכפר על הירדמותו של עם ישראל בבוקר מתן תורה, עד כדי כך שהקב"ה היה צריך להעירם משינה בעצמו.

עשרת הדיברות – בבתי הכנסת משחזרים את מעמד מתן התורה וקוראים את עשרת הדיברות. עפ"י המסורת במעמד זה נכחו הנשמות של כל עם ישראל לאורך הדורות.

עליה לרגל – לעתיד לבא, נחזור לעלות לרגל לבית המקדש, כפי שאנו מצווים שלוש פעמים בשנה – בפסח, בשבועות ובסוכות.

עלייה לרגל עדיין אין, אך ההמונים ימלאו את רחבת התפילה בכותל. מעמד ברכת הכהנים בכותל המערבי בפסח האחרון. צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90

 

מגילת רות – בבתי הכנסת קוראים את המגילה המספרת את סיפור גיורה של רות המואביה שקיבלה על עצמה להצטרף לעם היהודי. סיבות למנהג: גיורה של רות המתחבר לקבלת התורה מחדש מדי שנה על ידי העם, במגילה מתואר הקציר החל בתקופה זו ואף החג עצמו מכונה 'חג הקציר'. בשבועות נולד ונפטר דוד המלך שהיה מצאצאיה של רות.

אכילת מאכלי חלב – למנהג מספר מקורות: "שתי הלחם" שהיו מביאים אל בית המקדש במועד זה וכנגדם אוכלים בחג סעודה אחת חלבית ובהמשך סעודה אחת בשרית. תורת ישראל נמשלה לחלב וסיבה נוספת היא שהלכות הכשרות ניתנו במעמד הר סיני ביום שבת, לפיכך אכל עם ישראל מוצרי חלב.

ממנהגי החג: אכילת מאכלי חלב. צילום: השף הלבן

 

השנה יחול שבועות במוצאי השבת. כך שלמעשה ייכנס החג כשעה לפני צאת השבת וייצא ביום ראשון בערב.

שמות החג

שבועות – החג מתקיים לאחר ספירת העומר הנמשכת שבעה שבועות (49 יום) לאחר חג הפסח. עפ"י המסורת יצאו בני ישראל ממצרים והתכוננו לקבלת התורה במשך פרק זמן זה. פירוש נוסף הוא מלשון "שבועה" בין בני ישראל להקב"ה.

זמן מתן תורה – על שום מעמד קבלת התורה בהר סיני. התורה מורה את הדרך ומורכבת מתורה שבכתב (תורה, נביאים וכתובים – תנ"ך) ותורה שבע"פ שנמסרה מדור לדור ובהמשך הועלתה על הכתב. התורה שבע"פ מבארת את התורה שבכתב. בתורה 613 מצוות (תרי"ג). 248 מצוות 'עשה' כנגד אברי האדם, 365 מצוות 'לא תעשה' כנגד הגידים בגוף האדם.

חג הקציר – קציר החיטים חל בתקופה הסמוכה לחג ועל כן בחג זה בני ישראל הביאו את קורבן "שתי הלחם" לבית המקדש.

חג הביכורים – בחג זה החלו החקלאים להביא את הביכורים, ראשית התוצרת החקלאית בשדות, אל בית המקדש. זאת עד למועד חג הסוכות.

חג עצרת – החג המסיים את ספירת העומר שמתחילה מחג הפסח.

חג השבועות הוא גם חג הביכורים. צילום: פלאש 90
חג השבועות הוא גם חג הביכורים. צילום: פלאש 90

 

מערכת ערוץ 20

מערכת ערוץ 20