שר השיכון יואב גלנט. צילום: פלאש 90

 

כעת, עם חתימתו של שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, על תקנה חדשה, שתאפשר לראשונה ליותר מ-10 אלף קבלני שיפוצים בישראל להירשם בפנקס הקבלנים, ייתכן ותתרחש לראשונה תפנית בעמדת הממשלה. זאת לאחר 16 שנה בהן מנסה ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, לשכנע את ממשלות ישראל לחתום על תקנה שתחייב את רישומם של קבלני השיפוצים ברשם הקבלנים – ללא הצלחה.

נכון להיום, רק כ-10% מקבלני השיפוצים רשומים כחוק. מצב זה נוצר משום שעד כה, קבלני שיפוצים קטנים ובינוניים שניסו להירשם לקבלת רישיון באמצעות רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון נתקלו בפועל בסירוב של המדינה – וכך למעשה, יצרה המדינה במו ידיה את חוסר ההסדרה של ענף זה, המגלגל על פי ההערכות כ-15 מיליארד שקל בשנה, מהם כ-6 מיליארד שקל על תחזוקה ושיפוץ משקי הבית וכ-10 מיליארד שקל על עבודות שיפוץ ותחזוקה של מוסדות ומשרדים ממשלתיים.

בשורות טובות לקבלני השיפוצים הקטנים.

 

הצעד החדש מצידו של גלנט כולל את חתימתו על תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים), התשע"ח-2018. במסגרת התקנה מקווה הממשלה כי קבלני השיפוצים יפנו להירשם ולקבל רישיון, בתהליך הכולל גם מבחנים מקצועיים. בהתאם לחוק רישום קבלנים (לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט-1969) – מי שאינו רשום בפנקס הקבלנים אינו רשאי לבצע עבודות בהיקף העולה על כ-45 אלף שקל.

מעתה, קבלני שיפוצים המבצעים עבודות של עד 350 אלף שקל יוכלו להירשם בפנקס הקבלנים, וקבלן שיעבוד ללא רישיון – יעבור על החוק. על פי נתוני התאחדות קבלני השיפוצים, כיום מועסקים ברשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון כ-13 עובדים בלבד, ואולם בשלב זה לא ברור כיצד מתכוונת המדינה לאכוף ולפקח על הסדרת הענף.