מכתבים של ז'בוטינסקי וספרים של הגאון מווילנה: בליטא מצאו מקום מכובד להיסטוריה היהודית בלב ליבה של הספרייה למורשת יהודית טהורה. הכתבים שנאספו כאן מציגים את ההסיטוריה של היהודים בווילנה בליטא.

אחד מספריו של כתבי הגאון מווילנה. צילום: נועם אמיר

 

לארה למפר, ראש מרכז ללימודי יהדות בספרייה היהודית בליטא, מעידה כי נשאבה אל המקום. בין המדפים היא מספרת על הפרויקט החשוב. "האוסף כאן הוא גדול מלהציגו ברבים", היא מסבירה. "על מדפים המון כתבים ומסמכים שלא נסרקו, שלא ראו אותם שנים וטרם נבחנו. הכתבים בעברית וביידיש והחוקרים טרם נחשפו אליהם. הם התגלו לפני שנה, בווילנה ידעו על קיומם, אבל אף אחד לא פנה אלינו עם האוצר הגלום הזה".

למפר בספרייה היהודית. צילום: נועם אמיר

 

מאז הקמת המרכז נחשפו לא מעט כתבים ואף מפות של בתי עלמין יהודיים. החוקרים אומרים כי בית העלמין היהודי כבר לא קיים והמפות הן עדות להיסטוריה היהודית בווילנה. ספרי הגאון מווילנה מוצגים לראווה, למרות שבחייו שום ספר לא הוצא באופן רשמי. כתביו נאספו עם השנים ועם הצגתם היום, הם הפכו לשם דבר בספרייה היהודית.

מפת בית העלמין שלטענת הליטאים כבר לא קיים. צילום: נועם אמיר

 

"הספרן הראשי אסף את כתבי הגאון מווילנה וחיבר אותם לספר היסטורי", מספרת למפר, "הוא לא רק אסף את הכתבים והפך אותם לספר, הוא גם השאיר צוואה שהספרים יהיו פתוחים לציבור". לדבריה, "אחד הספרים הקדומים על גאומטריה היו בין הספרים שנכתבו מחוכמתו". עם זאת, היא מוסיפה כי "יש עוד המון כתבים שלא מצאנו ולצערנו אין את כל העדויות".

גם כתבים של הסופר זאב ז'בוטינסקי מוצאים את מקומם בספרייה היהודית בווילנה. בשנת 1928 כתב ז'בוטינסקי בכתב ידו למזכיר התרבות של קובנא. במכתביו רואים את הבולטות שלו והדומנינטיות במנהיגותו כאן בליטא, המכתבים שנשמרו עשרות שנים במחסני הספרייה ומצאו מקום במוזיאון ההיסטוריה של הספרייה.

מכתב של ז'בוטינסקי שמוצג בספרייה בווילנה. צילום: נועם אמיר

 

וילנה בחרה לא לקחת אחריות

אחד הספרים שמצאנו הוא של סופרים שכתבו את סיפורם במחנות ההשמדה. 250 אלף יהודים חיו כאן בתקופת השלטון של הנאצים. בווילנה הושמדו קרוב ל-94% מהם. רק 15 אלף שרדו. המשטרה הליטאית הייתה חלק ממכונת ההשמדה ונדמה שווילנה בחרה לא לקחת אחריות. השואה כאן לא מלומדת בבתי הספר. אתרי הנצחה קיימים, אולם עדיין ישנם חוקים האוסרים כאן לדבר על השואה בחלק מההיבטים שלה. למפר מספרת כי הממשלה משנה גישתה, אולם זה לא מספיק כדי להבליט את ההיסטוריה.

"קודם לספרייה היו שני בניינים, ומאחר ונמצאו כל כך הרבה מוצגים יהודיים, הוחלט להקים את המרכז ולתת במה להיסטוריה. יש כאן המון מבקרים, גם כאלו שבאים באופן ספונטני וגם קבוצות מאורגנות", אומרת למפר. "המקום שאב אותי, שנים עסקתי בחינוך ולימדתי באוניברסיטה, אבל המקום הזה שאב אותי", היא מעידה.

מספרי הקודש המוצגים בספרייה בווילנה. צילום: נועם אמיר
מספרי הקודש המוצגים בספרייה בווילנה. צילום: נועם אמיר
נועם אמיר

נועם אמיר

כתב ערוץ 20 לענייני צבא וביטחון