דבר מדהים קרה בסוף השבוע: איש תקשורת שהועלו כלפיו טענות על התעמרות, לכאורה, בעובדים הכפופים לו במקום העבודה – זוכה להגנתה של חברת כנסת שהיא לא רק זוגתו, אלא היא גם יוזמת החוק למניעת התעמרות בעבודה.

בסוף השבוע פורסם במגזין 'מאקו' תחקיר לפיו איש הטלוויזיה ליאור שליין נוהג להתנהל כלפי העובדים עמו באופן לא ראוי הכולל השלכת כיסאות באוויר והטחת אגרופים בקירות.

מיד אחרי הפרסום ב'מאקו' הגיב שליין ואמר: "לאורך 14 שנים, בהן הייתי אחראי לשידור מאות רבות של תכניות, כמגיש וכעורך ראשי, היו מעט רגעים בהם איבדתי את קור רוחי. בינם לבין הנאמר בכתבה אין קשר. במקרים הבודדים בהם היה צורך, התנצלתי על כך מידית. בכל מקרה, בתקופה זו, בה מתפרסמים מדי יום דברים איומים שאנשים מפורסמים עשו, ונחשפים הפערים בין תדמיתם הציבורית לבין מי שהם באמת, אני מבין את הרצון של 'קשת' ו'מאקו' לנקום בי ולמצוא עלי סיפורים כאלה, ומתנצל על כך שלא סיפקתי את הסחורה".

שליין טוען שכל הסיפור הזה ב'מאקו' הוא בעצם נקמה שלהם על כך שב'גב האומה' מתחו ביקורת על הנעשה בשידורי 'קשת', ש'מאקו' הוא זרוע האינטרנט שלה  – הכל בהמשך לפרשת נשיא קשת, אלכס גלעדי.

אז האומנם נקמה? אלכסנדר כץ באתר 'אייס' מביא תכתובות וואסטאפ המצביעות על כך שתחקיר 'מאקו' לא נולד בהכרח בגלל הביקורת שהשמיע ב'גב האומה' על יחסה של קשת לנשים.

בין היתר מביאים ב'אייס' את הודעת הוואטסאפ שכתב עופר קניספל, שהיה תסריטאי ב'גב האומה'. "לפני כחודשיים הסתיימה בפשרה תביעה שלי נגד חברת ההפקה של 'גב האומה'. קיבלתי די הרבה כסף. האיש מתעלל בעובדים באופן שהופך את שרה נתניהו למעסיק מצטיין. הוא איש אכזר באופן יוצא דופן ואני רוצה לחשוף אותו", נכתב.

אסור שהסיפור הזה יישאר בגזרת מדורי הברנז'ה. 20 עובדים ששיתפו בכאבם הם לא דבר של מה בכך. גם לא העובדה שמי שעוסק בביקורת על כל העולם' חושב שהסטירה היא פתח מילוט לטענות כאלה שמועלות כלפיו.

ועוד הערה: מדהימה העובדה שחברת הכנסת מרב מיכאלי – יוזמת החוק למניעת התעמרות בעובדים – התייצבה בסוף השבוע כדי לגונן בפומבי על בן זוגה. כדי לחזק את טיעוניה, אמרה מיכאלי שאם היה לעובדים כל כך רע, מדוע נשארו עם שליין לאורך שנים. אפשר רק להניח מה הייתה התגובה של מיכאלי על קורבנות במצב דומה בנסיבות אחרות.