אסיף אלקים, העוזר הפרלמנטרי של חבר הכנסת אמיר אוחנה (ליכוד), מפרסם היום (ראשון) מכתב פתוח לעדה הדרוזית – על דעתו האישית בלבד – בסוגיית 'חוק הלאום'.

צילום: דובר צה"ל

 

בפוסט שהעלה בחשבון הפייסבוק שלו הוא כותב:

"מצטער, אחיי הדרוזים, המחאה שלכם על חוק הלאום היא תוצר של התלהמות תקשורתית ותו לא. אני מניח שאתם כועסים, אבל אני אסביר בתקווה שאתם ואלפי הישראלים שאני מקווה שיקראו את זה תבינו. המחאה הספציפית על חוק הלאום ריקה לגמרי. לפני המון שנים החלטתם שאתם לוקחים חלק בפסיפס הישראלי ומשרתים בצה"ל מתוך הבנה שגם אתם חיים במדינה הזו, ובהתאם לזה עליכם לשרת בצה"ל. ו-וואלה, בהתחשב באוכלוסיות בישראל – זה כלל לא ברור מאליו. ועל זה אני מעריך אתכם.

"ומעבר למעריך – עבורי אתם התקווה האחרונה שנותרה לשלום. כי אם למרות השוני הצלחנו לקשור את גורלנו יחד – אולי יש עוד סיכוי שנחיה כאן חיים נורמליים.(עריכה – ולא כי אתם "ערבים", אלא כי אתם בני עדה אחרת).
אבל באותו יום, בבוקר ההוא שהלכתם ללשכת הגיוס – ידעתם שאתם מתגייסים לצבא ההגנה לישראל. ובמשפט הזה – בעצם נמצא ההסבר.

"מרוב סעיפים קטנים, מושגים גדולים והשוואת טיפשיות שכחנו מה המהות של מדינת ישראל: לתת מענה לעם היהודי שחטף בלי סוף. לא רק שמיום היווסדה מדינת ישראל היא מדינת היהודים, ולא רק שהמושג הזה נאמר עוד ביום הקמת המדינה, אלא שבאופן מובהק וחד משמעי – *לשם כך היא הוקמה*.

"אבל אם זה לא הספיק, אם מישהו מרגיש שמשהו השתנה מאז, אז אלך להסבר יותר רחב: מה הקשר בין "ישראל", שהיא מדינה, ל"יהודים", שזה לאום. השם ישראל, כידוע, היה שמו השני של יעקב, אחד משלושת האבות של העם היהודי. העם היהודי נקרא על שמו, כך גם מדינת היהודים, כך גם הצבא שהיהודים הקימו רגע אחרי שכמעט הושמדו כליל.

"כיום, המילה ישראל היא מילה נרדפת למדינת היהודים, וכך צריך להתייחס למושג הזה. וחשוב לומר שאין בחוק שום אפליה, כי מדינת ישראל היא עדיין מדינת כל אזרחיה כשזה מגיע לשוויון בחוק(חוק כבוד האדם וחירותו).
ואם מישהו יפלה את אחי הדרוזי שלחם לצידי בעזה רק בשל היותו דרוזי אני בעצמי אקום ואזעק. כי כשם שצה"ל הוא צבא ההגנה לישראל ועדיין יש בו מקום לכל הדתות, כך מדינת ישראל היא מדינת היהודים ויש בה מקום שווה לכולם. כי בפועל – שום דבר לא השתנה.

"בדרכי מהכנסת, שמעתי ברדיו דרוזי מבוגר זועק: "זו המדינה שלי ואף אחד לא יזיז אותי!" ואני כמהתי לענות לו – אף אחד לא רוצה להזיז אותך. להפך, אנחנו שמחים שאתה כאן ומעריכים עד אין סוף את התרומה שלך למדינה.
על מה אתה זועק? מה חדש לך, שלשם שינוי המילה יהודים נאמרת בקול? בואו נדבר על זה רגע, נבחן מה השתנה אצלך בתפיסה: לא ידעת שהמילה "ישראל" מייצגת את העם היהודי? שהמשולשים על הדגל בחצר ביתך נלקחו ממגן של לוחמים יהודיים? שהמנורה הגיע מבית המקדש? בטקס כומתה לא שרת "נפש *יהודי* הומיה"? אתה באמת מופתע שזו מדינת היהודים?

"אגב, זו אותה מדינה שעכשיו מסכנת את חייליה כדי להציל את אחיך מאסד, כי נתת את כולך עבורה, והיא תיתן את כולה עבורך בחזרה. ואני גאה בה על זה.

"ולתוהים מדוע הדרוזים לא מוזכרים בחוק –
ראשית – בוועדת חוק הלאום ערכו סעיף מאוד מהותי במיוחד עבורם.
ושנית – כשם שבחוק נגד עישון אין סעיפים שקשורים לתחבורה,
ובחוק פקודת מס הכנסה אין סעיפים שקשורים לפונדקאות –
כך בחוק שקשור ללאום אין סעיפים שקשורים לשוויון.
– פשוט כי אילו שני חוקים שונים – והחוק שקובע שהדרוזים, הצ'רקסים, הבדואים ושאר אזרחים לא יהודים הם אזרחים שווים הוא חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שנותר בעינו.

"אם העדה סובלת מאפליה כזו או אחרת – אני אקום למחות בעצמי. אבל מחאת הדרוזים על חוק הלאום היא הפקה מעולה של התקשורת הישראלית, שלא תטרח להסביר שיש סעיף מיוחד שנערך עבורם, ושחוק הלאום לא אמור בכלל לעסוק בשוויון. למה להם להסביר, זו אחלה הזדמנות לשלוח כתבים לרחובות.

"אתם עדיין אחינו, עדיין חלק בלתי נפרד מהפסיפס הישראלי וחד משמעית אזרחים סוג א'+. שום דבר לא השתנה, מלבד עיגון בחוק של מה שידעתם מאז ומתמיד. אם נפסיק לזעוק זאב זאב, נוכל לשמוע זעקות שבאמת דורשות מחאה".

לינור בר-אל

לינור בר-אל